יומן מסע · איילת וירדן · ספטמבר 2026 · yarden-zamir

GR52 + אוהל

ירדן ואני תכננו טיול עם אוהל, לינה ובישול בשטח. אנחנו אוהבים לישון במקומות מיוחדים בטבע ולא רצינו לקבע את עצמנו מראש לבקתות. ככה הימים גמישים יותר, הטיול זול יותר והכסף הולך לאוכל ולמותרות קטנות.

פארק Mercantour הוא חלק מהאלפים הימיים הצרפתיים. שם עובר שביל ה-GR52, שאורכו כ-100 ק"מ, וריאציה על סיום השביל הארוך יותר GR5, שעובר מ-Geneva עד לים ב-Nice. אורך המסלול שבעה ימים.

≈109 ק"מSaint-Dalmas עד Menton
≈6,450 מ'עלייה מצטברת
≈7,700 מ'ירידה מצטברת
2,693 מ'הנקודה הגבוהה, Baisse du Basto
7 ימיםשבת 12 עד שישי 18 בספטמבר
0 מ'הנקודה הנמוכה, החוף ב-Menton

הימים

Nice ← רכבת קלה ← קניות ← אוטובוס 90 ← Saint-Dalmas

קו 90, שעתיים

טסנו ל-Nice והגענו לעיר ב-11:30. משדה התעופה לקחנו את רכבת L2 למרכז Nice (תחנת Jean Médecin), נסיעה של 25 דקות. את הכרטיס קנינו באפליקציה של Lignes d'Azur ונסיעה לאדם עלתה 1.7 יורו.

משם הלכנו לבקר חברים שגרים ב-Nice ועשינו קניות בסופר Intermarché, שהיה יחסית גדול ועם מגוון מוצרים. לא היה גז בסופר, אז נסענו לחנות דקטלון באזור ושם הצטיידנו.

משם נסענו ברכבת L3 לתחנת University ומשם לקחנו את קו 90, שיוצא מ-Nice שלוש פעמים ביום (8:10, 16:30, 18:30) לכיוון Saint-Dalmas, שם מתחיל הטרק. לקחנו את האוטובוס של 16:30: נסיעה של שעתיים, מפותלת מאוד, מעניינת ויפה!

ב-Saint-Dalmas ישנו באכסניית Le Chalet, עם ארוחות בוקר וערב. לארוחת ערב אכלנו דג מטוגן, אורז ושעועית. ארוחה פשוטה ובסדר, קצת יקרה.

Saint-Dalmas → Col de Veillos → Lac Petit → Col du Barn → Lac du Boréon

≈15 ק"ממים 3 ל' לאדם

קמנו ב-7:00, ארוחת בוקר ב-7:30. בתור ישראלים פשוטים שמבינים עניין בפלאפל בלבד, זו הייתה ארוחת בוקר מצוינת! היו קרואסונים טריים מהתנור, בגטים, נקניק וגבינה. אכלנו בסך הכול 6 קרואסונים, פשוט וואו!

התחלנו ללכת על השביל ב-8:30. התחלה קשוחה עם עלייה רצינית לכיוון Col de Veillos, עלייה של כ-900 מטר. כשהגענו לנקודה הזו, לקחנו וריאנט של השביל כדי להגיע ל-Lac Petit (לא כל כך קטן בכלל). האגם מקסים, וירדן נכנס אליו. היה קפוא!!!

המשכנו לעלות וראינו בדרך כמה אגמים, עד ל-Col du Barn, נקודת שיא הגובה של היום (2,452 מטר), ומשם התחלנו לרדת. הירידה מקסימה. קצת אחרי תחילתה יש אגם מחוץ לשביל בשם Lac du Barn, ומאוד מומלץ להגיע אליו. היה פשוט מקסים, לקחנו שם הפסקה של שעה וחצי עם פיקניק מפנק ואפילו כניסה למים הקפואים!

המשכנו לרדת דרך היער. ממש ליד השביל זורם נחל יפה מאוד וירדן התבאס שהשביל לא עובר בצמוד אליו ולא הבין למה. אחרי כחצי שעה הגענו לכביש, והבנו שהוא מלווה אותנו עד היעד שלנו, Lac du Boréon. קצת התאכזבנו שצריך ללכת לאורך הכביש, שזו דרך משעממת וירדן הציע שנלך מחוץ לשביל בצמוד לנחל. התקרבנו לנחל, שהיה באמת מטורף, אבל גילינו גם למה השביל לא עובר לידו: כל הגדה היא ביצה, בגלל המים שזורמים לנחל מהשלוחות. הלכנו קצת לאורך הנחל עד שהנעליים נרטבו והחלטנו (לבקשתי הנואשת) לחזור לכביש.

הלכנו עוד כ-5 ק"מ על שבילים צמודים לכביש, בתוך יער קסום שאני לא אהבתי כי לא היה בו מספיק אור שמש וירדן אהב מאוד. בדרך פגשנו משפחה של צרפתים נחמדים, שאחרי סחבק עמוק בצרפתינגלית לקחו אותנו טרמפ עד ל-Lac du Boréon. הקילומטרים האחרונים די משעממים ומיותרים, אז אם מוצאים טרמפ, שווה לקחת.

הקמנו את האוהל ליד האגם המלאכותי, יש שם גם כמה אכסניות למעוניינים. בשנת 2019 הייתה באזור סופה רצינית מאוד שהרסה חלק מהשבילים והתשתיות, והאגם עדיין בשיפוצים מאז!!!

בערב הלכנו למסעדה ליד האגם בשם L'Eau à la Bouche, שראינו באינטרנט שהיא נחשבת, יקרה ומגישה הרבה בשר, לדרישתו ירדן (בעוד שאיילת רצתה לאכול אורז ועדשים). המסעדה הייתה נעימה ומרשימה, בחרנו שתי מנות עיקריות: סטייק אנטריקוט ומעין קציצת בשר כפולה, שלפי המלצר עשויה מבחוץ וחיה בפנים. לא ציפינו למה שקיבלנו: מסתבר שזו מסעדה שמתמחה בהגשת בשר חי, על בסיס חומרי גלם איכותיים שמאפשרים את זה. קיבלנו בשר טחון חי לחלוטין וסטייק שבארץ לא היה חוקי להגיש (ביקשנו מדיום). אני הזדעזעתי לחלוטין, ירדן יחסית נהנה, אבל שנינו הסכמנו שזו חוויה שכנראה לא נחזור עליה. בכל זאת, היה חווייתי ומלמד. הארוחה עלתה לנו 52 יורו.

Le Boréon → Refuge de la Cougourde → Lac de Trécolpas → Pas des Ladres → Lac de Fenestre

מים 3 ל' לאדם

קמנו באוהל המקסים שלנו ב-7:15, התארגנו ויצאנו. חיפשנו קפה בבקתות הסמוכות ולא מצאנו משהו שווה במיוחד וירדן שהיה זקוק לקפה, התבאס.

התחלנו לטפס ב-9:00, הטיפוס התחיל בתוך יער (עם מלא פטריות) והמשיך בדרך פתוחה עם נוף דרמטי של הרים ונחל זורם עם המון בריכות. הטיפוס היה אחד ההיילייטים של הטיול: הליכה קשה אבל משתלמת ביותר. באחת הבריכות בדרך אפילו נכנסנו למים. היה קר, אבל וואו.

טיפסנו עד Refuge de la Cougourde, לשם הגענו ב-12:30. רפיוג'י מקסים. אחרי העלייה קנינו קפה וטארט בלוברי ופטל, מוצלח (ויקר) אבל מומלץ מאוד.

נחנו מול הנוף והמשכנו לטפס ל-Lac de Trécolpas. האגם היה מקסים, מעל ומעבר לכל מה שראינו עד אז. בחרנו פינה נסתרת, נחנו ואכלנו צהריים.

אחרי הפסקה מפנקת, צפייה באנטילופות וחקירה של האזור, המשכנו בסביבות 15:30 ל-Pas des Ladres.

החלטנו לישון ליד Lac de Fenestre, שהשביל לא עובר בו ישירות. ראינו שיש שביל עוקף שעובר על גבול איטליה–צרפת, והחלטנו שלתת כיף לאיטליה זה רעיון טוב. הדרך הייתה מאתגרת ונחמדה.

ישנו בנקודה שצופה לאגם, לצד מבנים הרוסים ממלחמת העולם השנייה. הגענו ב-17:15, הקמנו את האוהל ואכלנו אורז ועדשים.

Lac de Fenestre → Pas du Mont Colomb → Refuge de Nice → Baisse du Basto → Lac du Basto

מים 3 ל' לאדם

קמנו, שתינו קפה באוהל, התארגנו והלכנו למלא מים בזרזיף שירדן מצא יום קודם, או בשמו השני: מסחטת מיץ עננים טהור. התחלנו לרדת ולקחנו וריאנט של השביל שחותך את ההגעה לבקתת Madone de Fenestre ומגיע ישר ל-Pas du Mont Colomb. בדרך עצרנו בנחל, מצאנו בריכה מטורפת והתרחצנו, ואחרי שהתרעננו התחלנו את העלייה הגדולה לפאס, עלייה טכנית ונחמדה.

הגענו לפאס ב-12:00 ועשינו ארוחת צהריים. אחר כך ירדנו והגענו ל-Refuge de Nice ב-14:30. הרפיוג'י ממוקם במקום מקסים על צלע הר, ממש לקוח מסרט. ישבנו לשתות קפה עם טארט: הקפה היה על הפנים והטארט בסדר מינוס. לחובבי קפה כמונו מומלץ להביא קפה להכנה עצמית, הצרפתים לא מכינים קפה כל כך טוב (לפחות בבקתות). חשבנו לישון ברפיוג'י, אבל מסתבר שהלינה היא בדורמים משותפים בלבד, ואנחנו המפונקים אוהבים את הפרטיות שלנו.

בעיקרון תכננו לסיים את היום ברפיוג'י ולעשות יום יותר באיזי, אבל הרגשנו שיש לנו עוד כוח (לפחות ל-50% מאיתנו) והחלטנו להמשיך קצת. אחרי העפת מבט מהירה ולא מעמיקה במפה החלטנו ללכת ל-Lac du Basto, לאחר כמה מאות מטרים של עלייה הבנו שבעצם צריך לעבור עוד פאס כדי להגיע לשם, Baisse du Basto (500 מטר עלייה ו-400 ירידה). בקיצור, יום הצ'יל שלנו הפך ליום די קשוח, אבל נהנינו מההליכה הטכנית ומהנופים. שימו לב: לקראת הערב התחיל להיווצר ערפל בחלקים הגבוהים של ההרים, כדאי לקחת את זה בחשבון.

הגענו לנקודת תצפית מקסימה על האגם קצת אחרי 18:00, ושם עצרנו והקמנו את האוהל.

Lac du Basto ← עמק Valmasque הלוך ושוב ← Refuge des Merveilles

מים 3 ל' לאדם

החלטנו לשנות את התוכנית המקורית. ראינו שלאורך ה-GR52 יש עמק בשם Valmasque שהשביל מגיע אליו אבל לא עובר דרכו. במפה נראה מקטע יפה מאוד עם שלושה אגמים גדולים אחד אחרי השני, ובנוסף הצרפתים שפגשנו ביום הראשון המליצו עליו. אז החלטנו לעשות את מקטע העמק הלוך ושוב, ואז להמשיך ל-Refuge des Merveilles.

מאוד ממליצים על ההארכה הזו: האגמים משגעים, כיף להיכנס למים ולהשתזף על הדשא המפנק בשפת האגם. הבקתה שם גם חמודה, ואם רוצים אפשר להמשיך למסלול נוסף שיורד למפלים יפים (לא היינו).

אחרי חזרה לשביל, עלינו וירדנו לעמק Merveilles. העמק יפה וקסום מאוד, הוא ידוע כאחד האתרים עם חריטות הסלע העתיקות ביותר מתקופת הברונזה. אנחנו הצלחנו למצוא מעט מאוד מהן, מוזמנים לחפש עוד.

ליד בקתת Merveilles יש אזור מוגדר מעל הבקתה שבו בלבד אפשר להקים אוהל, לעומת שאר הסקטורים של המסלול בהם אפשר להקים אוהל כמעט בכל מקום. בבקתה אכלנו ארוחת ערב בשרית, פשוטה אבל טעימה ומזינה (הבשר עשוי היטב, אל דאגה), 21 יורו לאדם. ארוחות הערב בבקתות הן בדרך כלל חברתיות ושיתופיות מאוד.

יצאנו מארוחת הערב בחושך וגילינו שכל העמק בערפל. הקמנו את האוהל די רחוק, אז נאלצנו לגשש אחריו באפלה. הפנסים עזרו לראות 2 מטר קדימה במקום מטר... בסוף, אחרי הליכה במעגלים וגם קצת ויכוחים, מצאנו את האוהל והלכנו לישון!

Merveilles → Lac de la Muta → Lac du Diable → Pas du Diable ← רכס Authion → Camp d'Argent ← מדף דשא בהמשך

מים 4.5 ל' לאדם

קמנו ב-Merveilles והלכנו לשתות קפה בבקתה. קיבלנו קפה בקערות, קונספט די חמוד. ארוחות הבוקר בבקתות בדרך כלל די פשוטות: קורנפלקס, לחם, ריבה וקפה.

התחלנו לטפס והגענו ל-Lac de la Muta, האגם הגדול האחרון בטיול. ממליצים לשבת ולצפות בו קצת, ואפילו להיכנס. שווה לציין שכל האזור הוא מעין שמורת טבע שבה לא אמורים לרדת מהשבילים, אבל בחרנו לפרש שחייה באגם כפעילות נפרדת. אחרי עוד עלייה מגיעים ל-Lac du Diable (אגם השטן) הצמוד לפאס, שהוא באמת האגם האחרון בטיול.

אחרי Pas du Diable, לאורך כל המשך הדרך, פגש אותנו ערפל כבד ולא ראינו ממטר. ההליכה יפה מאוד, על רכסי ההרים, אבל אנחנו ראינו מעט מאוד בחלונות השמש הספורים. היה צפי לסופה באותו יום שלא התממש, ובעיקר הקפדנו לא להיות בנקודה הגבוהה של היום, Pas du Diable, בשעות המסוכנות.

מבחינת הליכה, היום היה די קליל עבורנו, עם הרבה פחות עליות מבימים הקודמים. הגענו לבקתת Camp d'Argent ב-15:30. מגישים שם בירה מצוינת מתוצרת מקומית של פארק מרקנטור. גילינו שיש חניון אוהלים צמוד לבקתה, ובדקנו גם ארוחת ערב: מציעים ארוחות מוכנות לחימום עצמי במיקרוגל, שלא כל כך קסמו לנו. החלטנו להמשיך ולמצוא מקום לינה מבודד יותר ולבשל בעצמנו.

המשכנו בשביל (חלק מהמסלול של למחרת, בדרך לסוספל) ומצאנו פיסת דשא מקסימה, יחסית מישורית (כל האזור די תלול) וללא רוח, עם נוף משגע, ושם עצרנו. בבקתה סיפרו לנו שבהמשך הדרך יש חנות גבינות. בדקנו במפה ובאמת יש, אבל היא נראית במקום רנדומלי לגמרי, בין הריסות עתיקות באמצע ההר. מחכים למחר לחקור את העניין.

מדף הדשא ← חוות הגבינות ← Mangiabo ← ירידה של 1,500 מ' ← Sospel

מים 4.5 ל' לאדם

קמנו לזריחה נהדרת. הלכנו דרך היער, עם שמש שמבצבצת בין העצים, עד לנקודת מילוי מים שמסומנת במפה. היא נראית מעט מפוקפקת, אבל המים היו טעימים וטובים. חשוב לצאת ליום הזה עם יחסית הרבה מים, כי המסלול ארוך, יורדים נמוך והטמפרטורות עולות.

מצאנו את חנות הגבינות (Cheese Shop במפה): ממש בתוך חווה קטנה של כבשים עם שלט קטן. ראינו אבא ובן אוכלים ארוחת בוקר של בגט, גבינות ונקניק, שאלנו אותם "אינגליש?" הם ענו "נו". שאלנו "צ'יז?" וענו "יס!" הם הובילו אותנו ל"מרתף" הגבינות שלהם, שבו היו שלושה סוגי גבינות. טעמנו מכל אחת ובסוף לקחנו קצת מכולן. ממליצים!

המשכנו והדרך נפתחה לנוף של הרים מיוערים, עד לפסגת Mangiabo ושם עצרנו לצהריים ב-12:30. ראינו שיש שביל צר שעובר לאורך רכס ההר, במקום השביל הרשמי שעובר לצד הפסגות ושהשניים מתחברים אחרי כמה קילומטרים. בחרנו בו כי רצינו נוף יפה יותר והליכה מאתגרת לא מפחידה אותנו. מהר מאוד השביל נעלם ונותרנו לגשש את דרכנו ובכל זאת ה"דרך" הייתה מדהימה: נוף משגע ומגוון של עצים ופרחים מיוחדים שעטפו אותנו. הרגשנו שנכנסנו לשביל הקסמים והפיות.

כשהשבילים התחברו, ליד שרידי תותח עתיק, התחלנו את הירידה הגדולה של היום לסוספל: בערך 1,500 מטר!!! מומלץ מקלות הליכה, מהחנות או מלוקטים ביער. הירידה הייתה ארוכה וקשה מאוד והתחלנו להרגיש את החום. היא לקחה לנו בסך הכול 3 שעות והגענו לעיירה ב-17:30, מותשים אבל מרוצים.

לא סגרנו מראש מקום לינה ואחרי חיפושים התברר שאין בסוספל אכסניות או בתי מלון (המלון האחרון נסגר לפני זמן מה). הזמנו Airbnb: חדר סטודיו במרכז העיירה ב-300 ₪ ללילה, צפוף אבל עשה את העבודה.

העיירה מקסימה, מלאה בעצי דולב, עם נחל חמוד במרכז והמון גפנים ועצי פרי. קנינו בסופר Spar נקניקים וגבינות למחרת ואפילו מאפה ממאפייה מקסימה בשם Artisan Boulanger Pâtissier. ברחוב הראשי יש שתי מסעדות די דומות שמגישות פיצות והמבורגרים, ולהפתעתנו הרבה שתיהן נסגרות ב-20:30! אז שימו לב ללכת לאכול יחסית מוקדם. אנחנו אכלנו ב-Sousper (בתור הלקוחות האחרונים של היום) והיה טעים מאוד.

Sospel → Col du Berceau → Menton

מים 4.5 ל' לאדם

קמנו ליום הליכה ארוך ואינטנסיבי. פתחנו את הבוקר ב-3 קרואסונים, מאפה תפוחים וקפה במאפייה חמודה בעיירה, והתחלנו את ההליכה.

כל תחילת המסלול עלייה ביער קסום ומכושף, עד שמגיעים לרכס ושם נחשף בפנינו בפעם הראשונה הים של מנטון! משם מרגישים את הנוף הים-תיכוני, שקצת דומה לנוף המוכר מהארץ אבל פשוט הרבה יותר מרשים. הליכה שמתאפיינת בהמון גפן, פטל וזית.

ב-14:40 הגענו לCol du Berceau, תחילת הירידה הגדולה של 1,080 מטר למנטון. הירידה לקחה לנו כ-3 שעות והגענו לים ב-17:30. תביאו בגד ים!

מנטון מפורסמת בלימונים שלה, שאמורים להיות מתוקים ועסיסיים במיוחד.

לסיכום

לסיכום, היה טיול מוצלח מאוד: הליכה כיפית ומעניינת, הרבה מים ומגוון רחב של נופים! הטיול די מאתגר, הולכים הרבה מאוד בכל יום עם הרבה עליות וירידות.

היה נחמד שפגשנו חבורות של מטיילים שכמונו עשו את השביל עם אוהל.

לפני שיוצאים

מתי. אמצע ספטמבר היה נכון: ימים חמים, הבקתות עדיין פתוחות, מעט אנשים.

חוקי הפארק. מ-Col du Barn עד קצת אחרי Pas du Diable נמצאים בלב הפארק: מקום חדש בכל לילה. בעמק Merveilles נשארים על השביל וישנים רק בשטח המסומן מעל הרפיוז'.

מים. 3 ליטר לאדם הספיקו בימים 1 עד 4. מומלץ 4.5 ליטר מ-Refuge des Merveilles עד Camp d'Argent ומ-Sospel עד Menton, שני הקטעים היבשים.

אוכל. לקחנו מ-Nice אוכל לשישה ימים כדי לא להיות תלויים בבקתות: אורז, עדשים, סלמי, גבינה, גזר ובצל. הבקתות היו תוספת.

שינה. הלילות שלנו: האכסניה ב-Saint-Dalmas, האגם ב-Le Boréon, מעל Lac de Fenestre, מעל Lac du Basto, שטח הלינה ב-Merveilles, המדף אחרי Camp d'Argent, Airbnb ב-Sospel. שק שינה ומזרן.

ציוד. מקלות הליכה: אנחנו לא לקחנו והצטערנו בירידות הארוכות ל-Sospel ול-Menton, אז קחו זוג. מפות אופליין: ה-GPX מהעמוד הזה בכל אפליקציית מפות שקוראת קובצי GPX.

מזג אוויר. בודקים את בולטין ההרים של Météo-France בערב שלפני.

דוחות טיולים בעברית. סיפור דרך, שישה ימים על ה-GR52 עם אפשרויות לקיצור ולולאות. Floating in Provence, עמק Merveilles ומרקנטור, רקע והערות פרקטיות.

דוחות טיולים. Happily Ever Travels, שישה ימים עם אוהל באוגוסט. Backpacking Light, הערות מסלול שלב אחרי שלב. Ian Chappell, הליכה עם תמונות. Altitude Rando, אמצע ספטמבר, קמפינגים ובקתות. Randonner Léger ו-Larche עד Menton, אולטרה-לייט עם אוהל, בצרפתית. GR Five, התיאור הטוב ביותר של הירידה ל-Sospel. Crossing the Alps with Ease, בקתות. Howlingmist, סוף אוקטובר, הקצה הקר של העונה. בצרפתית: Happytrek, ארבעה ימים עם אוהל; Toporando, החלק האחרון של ה-Grande Traversée des Alpes; La Vie Sauvage, שלבים ודרגת קושי.

רשמי. Mon GR, Topo de Rando ו-GR Infos לשלבים. שאלות ותשובות על חוקי הפארק, צו הלינה בשטח ואזור Merveilles. הודעות השבילים של הפארק, שווה להציץ שבוע לפני.

כל המסלול

הורדת ה-GPX ↓

העלאת תמונות

התמונות נכנסות ישירות ליומן הזה, אחת אחת או כקובץ zip (הורדה של אלבום מ-Google Photos עובדת כמו שהיא). התאריך והמקום נלקחים מהתמונה עצמה; כיתוב ויום אפשר לקבוע אחר כך בקובץ היומן.